תא"מ
בית משפט השלום חיפה
|
13381-03-11
21/03/2013
|
בפני השופט:
אהרון שדה
|
- נגד - |
התובע:
פלאפון תקשורת בע"מ
|
הנתבע:
1. זוהרה בוכריס 2. שלמה בוכריס
|
פסק-דין |
פסק דין
בפני תביעתה של חברת פלאפון לתשלום סך 15,306 ₪ המהווה לטענתה את סך חובם של הנתבעים כלפיה בגין שירותים וציוד סלולאריים שסיפקה להם.
למעשה גדר המחלוקת בין הצדדים מצומצמת ונוגעת לשאלה מהו המצג שהציג לנתבעים סוכן התובעת ביחס לזיכוי שיקבלו בגין מעבר מרשת סלקום לרשת פלאפון.
לטענת הנתבעים הובטח להם כי התובעת תספוג את קנס היציאה מסלקום, הנציג מר שלומי ביקש שהם יבררו את גובה עמלת היציאה ויבקשו מסלקום לפרוס אותה. לאחר שהדבר נעשה סוכם לטענתם מול מר שלומי כי הזיכוי יינתן במהלך ששת החודשים הראשונים ובגובה 334 ₪ לחודש כלומר הם ישלמו לסלקום ואילו התובעת תזכה אותם באופן מלא על מחיר החבילה כך שהתוצאה תהיה "חשבונית אפס" כלומר בפועל לא ישולם דבר לתובעת עד ניצול כל הזיכוי.
הנתבעים מפנים למסמך שנערך בכתב ידו של מר שלומי ולכך שעמדו בהתחייבות מול סלקום.
אלא שהחשבונית הראשונה שהגיעה כללה חיוב יתר בסך 154 ₪ ומעבר לסכום שסוכם בעבור החבילה וסכומי החיוב אף עלו בחודשים העוקבים. הנתבעים טוענים כי פנו לתובעת, התריעו על כך שההסכם מופר מצידה ברם הדבר לא הועיל.
הנתבעים טוענים כי הוסבר להם שחבילת הגלישה בחבילה היא ללא הגבלה ולא כפי שמנסה התובעת לתאר.
התובעת מצידה מסכימה כי עליה היה לזכות את הנתבעים בגין קנס היציאה מסלקום ובמשך 6 חודשים וטוענת כי גם עשתה זאת בפועל אלא שהנתבעים חרגו מהחבילה אליה התחייבו ולכן חויבו בגין דקות שיחה וגלישה בדיוק לפי ההסכם שנחתם עימם.
לא רק זאת אלא שלאחר פניית הנתבעים ולאחר שהוסבר להם כי חבילת הגלישה איננה כוללת תשלום לספקים חיצוניים אף זיכתה התובעת את הנתבעים לפנים משורת הדין ואף המשיכה לזכות בגין קנס היציאה גם לאחר שהנתבעים הפסיקו לכבד את התחייבותם לתשלום החוב על פי ההסכם.
התובעת עומדת על כך כי בכל שיחה ובכל פנייה שנעשו אליה ע"י הנתבעים היא עמדה מאחורי התחייבותה לזכות, עמדה מאחורי הבטחותיו של הסוכן והמצהיר מטעמה אף הדגיש כי אין שום סתירה בין ההצעה שנרשמה בכתב ידו של הסוכן ולבין ההסכם שנחתם אחר כך.
התובעת מדגישה כי הגנת הנתבעת 1 שהתבססה על טענה שלא חתמה ולא התקשרה עם התובעת קרסה בחקירתה ולמעשה לגביה אין הגנה, הנתבעת 1 טוענת כי היא העלתה במהלך המגעים מול התובעת את אותן טענות שמועלות גם ע"י בעלה-הנתבע 2.
אין חולק כי בסופו של יום הושלם הזיכוי, אלא שעלה כי הדבר נעשה לאחר ש"הכלים נשברו" כאשר כל צד מטיל על משנהו את האחריות לכך.
לפני נחקרו העד מטעם התובעת והנתבעת 1, הדיון פוצל ונקבע לשמיעת הנתבע 2 (אשר נחקר בשעתו בשלב הבר"ל), לפני תחילת החקירות התנהל דיון לא פורמאלי ארוך במהלכו טענו הצדדים לעניין הממצאים והראיות והשלכותיהם המשפטיות. הצדדים שמעו גם את עמדת בית המשפט ביחס לסיכונים הרובצים לפתחו של כל אחד מהצדדים והסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה-לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.
בשים לב לדרך הדיונית שנבחרה אין צורך במתן נימוקים או בקביעת ממצאים וההכרעה לוקחת בחשבון שיקולי פשרה כגון סיכון וסיכוי זאת בשים לב לראיות שבתיק, לטענות שהועלו ונטלי ההוכחה ביחס לכל טענה וטענה.
ראיתי לנכון לציין כי לצורך ההכרעה, ניתן משקל להתרשמותי מהנתבעים ומנקודת מבטם ואמונתם הסובייקטיבית ביחס למה שקרה ומה הביא למחלוקת שבגינה הוגשה התביעה, נקודה שצריכה להילקח בחשבון ברוח הפסיקה הצרכנית מחד ויכולת הצרכן להבין משמעות חוזים מורכבים עליהם הוא נדרש לחתום ולשנות מתנאיהם-כל זאת מבלי למוטט את החזקות העומדות כנגד כל אדם שחתם על חוזה, חזקות שהן בעלות לצורך ניהול תקין של חברה הסומכת ומתבססת על התחייבויות חוזיות. הגישה היא גישה מאזנת ותו לא.
אשר על כן הנני מחייב את הנתבעים יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך 5004₪ וזאת בפריסה ל-18 תשלומים חודשיים שווים ועוקבים בסך 278 ₪ כל אחד.
התשלום הראשון יפרע לא יאוחר מיום 15.5.13 וכך הלאה מדי חודש בחודשו.
איחור של עד 7 ימים לא יחשב כאי ביצוע פסק הדין ברם מעבר לכך, תעמוד כל יתרת פסק הדין שלא שולמה לפירעון מידי ותישא הפרשים כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.
ב"כ הצדדים יבואו בדברים ע"מ להסדיר אמצעי תשלום שיבטיח תשלום פשוט ועקבי למניעת תקלות.
ניתן היום, י' ניסן תשע"ג, 21 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.